פרויקט מגדל, לכאורה, אינו מסובך.
יש במגדל את קומות המרתף.
כש"יוצאים מהקרקע" (ביטוי שגור בענף הבניה לתאור הבניה ממפלס הקרקע ומעלה) נמצא את הלובי הראשי, גלריה ואולי שתיים או שלוש קומות מסחר.
מעליהן, כתלות בהגדרת הבניין, יהיו קומות מגורים, משרדים או חדרי מלון. המשותף לכולם – בכל אחת יהיה לובי קומתי.
למעלה – הגג עם כל המערכות. בכנס בתחומים של ניהול לוחות זמנים וניהול פרויקט שהייתי לפני כמה שנים דובר על שינוי הגג – ממקום ה"אחסון" של כל המערכות למקום נדל"ן מניב עם נוף עוצר נשימה. המשמעות של הרעיון הזה – הוא הגדרת קומות למערכות.
ניהול פרויקט - שלב 1: איסוף נתונים, המון נתונים ובמלים אחרות - בניית לוח זמנים
כדי להבין "מי נגד מי" ולקדם את הפרויקט, יש לאסוף את כל הנתונים ולרכז אותם במקום אחד, במלים אחרות – לבנות לוח זמנים.
מבחינת לוח הזמנים – אין משהו "ממש" מיוחד בבניית קומה. יש לתאר את הבניה – קירות, לאחר מכן להוסיף את המערכות – למשל: חשמל, אינסטלציה, מיזוג אוויר, כיבוי אש, תקשורת, ואז לתזמן את הגמרים – כגון: ריצוף, טיח או חיפוי, צבע, כלים לבנים, תאורה, אביזרי קצה.
הקושי נובע מהכמות – כמות הקומות הנאמדת בעשרות קומות, גוזרת סיבוכיות של קשרי פעילויות לא רק בתוך הקומה (לא נבצע את הגמרים לפני שנסיים את הכנת התשתית למערכות), אלא גם בין הקומות: כמה צוותים אפשר להפעיל במקביל בכל תחום? כמה קומות אפשר לבצע במקביל אם בכלל? כמה צוותים זמינים בכל תחום יש?
על כל זאת, יש להגדיר את פעילויות שאינן שייכות דווקא לקומה – אלא לכל הקומות. פעילויות חוצות קומות, למשל – מעליות, מערכות ורטיקליות הממוקמות בפירים וחיפוי לבניין בקיר מסך.
בסוף, צריך לעשות גם אינטגרציה לכל המערכות, לחבר את הבניין לחשמל, לקבל את כל האישורים הנדרשים ו…זהו.
לוח זמנים למגדל בן 30 קומות עם כ- 5 קומות מרתף, יכיל כ- 3000 פעילויות. בקטנה.
אז אולי, בכל זאת, לוח זמנים למגדל יכול להיות מסובך. 🤔
איך לבנות לוח זמנים טוב? בקישור כאן.
תמיד רצית לדעת – איך לשלוט בכל הפרטים הקטנים בפרויקט?
איך לדעת אם קיבלתי גאנט טוב?
איך להבין את כל מה שחבוי בגאנט? וגם…
איך אפשר לדעת אם הפרויקט יכול להסתיים בזמן?
אם ענית 'כן' – אז יש לנו פתרון בשבילך!
ניהול פרויקט - שלב 2: ניתוח הנתונים - HCP Go
ברור שצריך כלי. אוטומטי. אפלקציה או תוכנה לניהול פרויקטים ולוחות זמנים. אי אפשר לנתח אלפי נתונים באופן ידני.
הניתוח צריך לכלול שני רבדים:
רובד ראשון: לוודא שאין לנו טעויות טכניות בגאנט. אם הטעויות הללו נוצרו בתום לב – אנחנו צריכים לתקן אותן ולבחון את המשמעויות. הרבה טעויות יהיו קלות לתיקון עם משמעות זניחה. אבל אחת או שתיים יגרמו לנו לבלגן.
אז למה להרעיד את הספינה?
מסיבה אחת מאד פשוטה: אנחנו יכולים לוותר לעצמנו – אבל המציאות לא תוותר לנו. כל מה שלא נטפל בהתחלה – כשהוא קטן – יהפוך להיות בלגן אדיר בהמשך, עם השלכות כבדות של כסף וזמן.
רובד שני: אנחנו צריכים להבין איך הגאנט מבין את הפרויקט. במלים אחרות: לוודא שאנחנו והגאנט מסונכרנים. מה שאנחנו רוצים לבצע – נמצא בגאנט ומה שיש בגאנט, בתצורה שיש בגאנט – כך אנחנו רוצים לבצע. אנחנו צריכים שהכלי שלנו ישקף לנו את מבנה הפרויקט, כפי שמתקבל מ- 3000 השורות של הגאנט, ויראה לנו את מבנה הפרויקט, הנתיבים הקריטיים והנתיבים הקריטים הנסתרים.
נשמע מסובך? האמת שזה מאד פשוט עם HCP Go. להוריד את ה- Add-in ל- Project שלך (בקישור כאן), ו- Run Analysis. משם – צריך רק לקרוא.
לסיים פרויקטים בזמן – זה רק חלום או שאפשר להגשים במציאות?
שיחה בת 30 דקות, ללא עלות, עם טל לבנון.
קליק, פרטים ונחזור אליך. מבטיחים.
ניהול פרויקט - שלב 3: חשיבה, הסקת מסקנות ונקיטת פעילויות מעשיות
את האמת כל האמת ורק את האמת?
אף כלי לא יעשה את זה בשבילך. זו הנקודה בה מותר האדם על המחשב (לפחות בנקודת זמן זו).
אז מה בכל זאת עושים?
אם הניתוח מונגש לך בצורה קלה לקריאה, מחד גרף שעונה על ההגדרה ש"תמונה אחת שווה אלף מלים" ומצד שני הסברים שמבארים את הנתונים – לך יהיה יותר קל להסיק מסקנות ולהחליט על פעילויות אופרטיביות לקידום הפרויקט.
שווה לבדוק אם דוח HCP Go עושה את זה בשבילך. (לדוגמת דוח, אפשר ללחוץ כאן).
